<h1>רי"ץ גיאת הלכ' פסחים</h1>
<h2>דף עו.</h2>
ובהלכות ומקמי פסחא צריך לחוורי מאני דאישתמש בהון [חמץ] כגון קדרי תפי ובי תפי (ופטילי) ועביד להו הגעלה ברותחין והיכי עביד אמר רב הונא (ע"ז עו.) מניח יורה קטנה לתוך יורה גדולה. ויורה גדולה מאי כי האי דודא דהוה בי רב עקביה ועביד ליה גדנפא דלישה ומלייא מיא וארתחיה קסבר כבולעו כך פולטו מה בולעו בניצוצות כך פולטו בניצוצות. ודאי קערות שתשמישן בכלי שני כי נטיל מדודא ושדי עלייהו שפיר דמי. פי' הנ"מ בכלי מתכת בלבד [שתשמישן בחמין] כגון היורות ומחמי חמין והקמקומין וכיוצא בהן שתשמישן על ידי חמין עביד להו הגעלה (וא"ג) [ואע"ג] דמעשה דרב עקביה לענין הלוקח כלי תשמיש מן הגוי אימור לענין חמץ נמי הכי עבדינן. והכי אמר רב האיי יורות וקדירות של מתכת שצריך להשתמש בהן בפסח מדיחן תחלה ומגעילן ברותחין ושוטפן בצונן ומפלטן מחמץ תחלה ואח"כ מרתיח בהם מים רותחין בלא שיעור לפי מה שצריך בין חצין בין שלישן בין מלאין. ומביא יורות קטנות וסכינין ועץ פרור שהללו צריכין להגעילן בכלי ראשון ומכניס אחד אחד לתוך היורה ומעלהו (ומשתיפו) [ומשטיפו] לאלתר בצונן ואח"כ מכניס את השני ומגעילו בתוך היורה ומעלהו ושוטפו בצונן לאלתר. ועקר שיהא שם אדם אחר שמרתיח תחת היורה שלא (ישפכו) [ינוחו] המים מן הרתיחה (ואסרו) [יאסרו] להגעיל בהן כלים. ואח"כ ממלא את היורה הגדולה וסובב וממלא את שפתיה בטיט ומגעילה כמשפט הראשון ושוטפה בצונן. ובהלכות ובורמי דגללי דאישתמש בה בחמץ עביד לה גדנפא ומפליט לה (בכלי) [ככלי] מתכות אף ע"ג דמתברא ומצבתא לא דמיא לכלי חרש אלא ככלי מתכות דמיא וסגי לה בפליטה ומשתמש בה בפסחא. דתנן (ע"ז עד:) גת של אבן שזפתה גוי מנגבה והיא טהורה וקתני סיפא ושל חרס אע"פ שקלף את הזפת אסורה. מדקא משני ביה בין של אבן לשל חרס מכלל דהני בורמי דגללא ככלי מתכות דמיין ושריין. וסיוע לדבריו ממשנה שלימה במשנת כלים (פ"ה מי"א) שנינו תנור של אבן ושל מתכת טהור וטמא משום כלי מתכת כירה של אבן ושל מתכות טהורה וטמאה משום כלי מתכות אלמא כלי אבן ככלי מתכות דמי ולאו ככלי חרס.
